פדרו פניאלה - אמן מחול, פסיכולוג וחוקר.
דוקטורט באמנויות הבמה (אוניברסיטת סאו פאולו, ברזיל); תואר ראשון ושני בפסיכולוגיה (אוניברסיטת סאו פאולו); תעודה במחול (בית הספר הטכני לאמנויות סאו פאולו). במחקר הדוקטורט שלו הוא חקר את יצירותיהם של סטיב פקסטון, פינה באוש וקזואו אונו, תוך התמקדות בנושא הנוכחות, לאחר שראיין את פקסטון ואמנים שעבדו עם באוש ואוהנו, וחקר בארכיוני ריקוד רבים ובמוסדות מחול (אוניברסיטה מבולוניה, Kazuo Ohno Dance Studio, Contact Quarterly Magazine, ארכיון VideoDa, Pina Bausch Tanztheater Wuppertal).
מורה לאילתור קונטקט ואימפרוביזציה במחול עכשווי. לימד בבתי ספר, להקות מחול, מרכזי תרבות וחברות ומוסדות נוספים בברזיל, איטליה וספרד. למד CI, סומטיקה ופרקטיקות מתואמות עם Nita Little, Lisa Nelson, Daniel Lepkoff, Ray Chung, Bonnie B. Cohen, Otto Ramstad, Diogo Granato, Eliana Bonard, Ricardo Neves, ומורים רבים אחרים מארה"ב, דרום אמריקה ואירופה. עובדת כרקדן וכוריאוגרף עצמאי, לאחר שפיתח מופעי אימפרוביזציה סולו, וכן כוריאוגרפיות ללהקות מחול ויצירות מחול שיתופיות עם אמנים שונים מברזיל וארגנטינה.
http://pedropenuelaeng.
פאנל 16.15-17.15
שיעור 17.30-19.0
ג'אם 19.0-21.0
בהנחיית פדרו פניאלה
פדרו פנואלה - אופקים של תפיסה, גישה לעבודתו של סטיב פקסטון.
אירוע זה מתבסס על עבודת הדוקטורט של פנואלה. שהתמקדה באופני נוכחות ביצירותיה של פינה באוש (כוריאוגרפית גרמנייה, מהאמנים הראשיים של תיאטרון-מחול), סטיב פקסטון (כוריאוגרף מארה"ב, יוצר קונטקט אימפרוביזציה) ו Kazuo Ohno (רקדן-כוריאוגרף יפני, ממייסדי מחול בוטו).
המחקר דן כיצד נוכחות תמיד קשורה באופן פרדוקסלי להיעדרות, במיוחד לגבי תפיסה, זיכרון ויחסים שלנו עם האחרות. הרעיון של אופק מתוך עבודתו של פקסטון נותן שמות לדרך בה אנו תופסים את נוכחותו של הלא נודע שעדיין לא נתפס, אבל קיים בפוטנציה.
מטרת האירוע היא לתרגם כמה חלקים מהותיים מהדיון הרעיוני הזה לניסויים מעשיים של תנועת גוף ויצירת ריקוד/ביצועים. נתמקד בעבודתו של סטיב פקסטון, ובאופן שבו הוא חקר את הנוכחות וכיצד החקירה הזו הייתה בסיסית לפיתוח עבודתו בכלל ובקונטקט אימפרוביזציה בפרט עם פוקוס על התפיסה והארכיטקטורה של החוויה החושית שלנו.
נשתף כמה כלים מעשיים וניסויים מתוך קונטקט אימפרוביזציה ו״חומרים לעמוד השדרה״, שפותחו על ידי פקסטון, כמו גם פרקטיקות אחרות שנוצרו על ידו, כגון "הריקוד הקטן", והצעות אחרות שפיתחתי על בסיסן. כמו כן, נחקור כיצד מורכבת תפיסת התנועה והתמונה שלנו, תוך התמקדות בזיהוי ופירוק הרגלים תפיסתיים שבדרך כלל יש לנו.
לבסוף, נחקור גם כיצד חושים שונים (ראייה, שמיעה, מגע וכו') מתואמים זה לזה כדי ליצור חוויה תפיסתית שלמה וכיצד ניתוקם יכול להזין אימפרוביזציה וחקירה בתנועה, באלתור סולו ובמגע עם בני זוג.