תחרויות באקדמיה

תחרויות באקדמיה

תחרות לנגינת סולו בפסנתר ע"ש חיים קלמי ז"ל

התחרות מיסודה של אסתר קלמי ז"ל. אסתר, ילידת בולגריה עלתה לארץ עם הוריה, ציונים נלהבים. "המוסיקה היא האספרנטו של נשמות בני האדם. היא מובנת לכל אדם באשר הוא אדם. היא המעיין לשמחה ולאושר". כתבה אסתר בנימוקיה מדוע החליטה להנציח את משפחתה באמצעות עידוד פסנתרנים מצטיינים.

כדי לתת ביטוי לאהבת הארץ ואהבת המוסיקה והתרבות שלה, ולהמשך קיומה וזכר משפחתה, הקימה אסתר עמותה לקידום פסנתרנים צעירים ע"ש אביה חיים קלמי ז"ל. בעזרת העמותה שהקימה הגב' קלמי, האקדמיה מקווה לעודד מדי שנה בשנה את דור העתיד של הפסנתרנים בארץ.

קונצרט הזוכים נערך במרכז למוסיקה עד-תמיר בעין-כרם, ומועבר בשידור ישיר ב"קול המוסיקה".

 

תחרות לכלי קשת לזכרו של דוד גריטס ז"ל

תחרות בשני שלבים לנגני כלי קשת מן האקדמיה. מיועדת להנצחת דוד גריטס, יליד צרפת, בן יחיד להוריו, נהרג ב-31 ביולי 2002 בפיגוע חבלני בקפיטריה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. בן 24 היה במותו. דוד ניגן בכינור מגיל צעיר. את כינורו ואת פרסי הזוכים בתחרות, תרמה לאקדמיה אימו, נבנקה גריטס.

 

תחרויות שנתיות לגיטרה קלאסית ע"ש אריאן ירושלמי אלדור ז"ל, לשעבר תלמידת האקדמיה

האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים עורכת מדי שנה מספר תחרויות שנתיות לגיטרה קלאסית: תחרות לצעירים עד גיל 14, תחרות לנוער בגילאי 16-14, תחרות לנוער בגילאי 20-16 .

המנהל האמנותי של התחרויות הוא פרופ' יוסי ירושלמי.

 

תחרות נגן הג'אז ע"ש ג'ורג' באן

בכל שנה נערכת במסגרת המחלקה לביצוע ג'אז בפקולטה למוסיקה רב-תחומית תחרות נגן הג'אז, שנועדה לעודד יצירתיות, מקוריות, שליטה בכלי ובשפה. כמו כן, מטרתה של התחרות לעודד יצירה מקורית בתחום הג'אז.

מופעי שלב הגמר נערכים בכל שנה במועדוני הג'אז הטובים והנחשבים בארץ.

 

תחרות אינטרפרטציה

המחלקה לזמרה רב-תחומית עורכת בכל שנה תחרות אינטרפרטציה, במסגרתה מגישים סטודנטים מן המחלקה ביצועים ייחודיים לשירים מוכרים ולשירים מקוריים. מופעים של שלב הגמר נערכו בבית היוצר בתל אביב, בטרמינל תרבות במתחם התחנה בירושלים ועוד.

 

תחרות הכוריאוגרפיה ע"ש גרטרוד קראוס

התחרות נערכת בשיתוף הקרן לזכר גרטרוד קראוס וגרטל מולר לבית קראוס והיא שיאו של תהליך יצירה ומחקר בלימודי המחול והכוריאוגרפיה. מטרתה היא לעודד את הסטודנטים למצוא את קולם הייחודי ולאפשר להם ליצור ולחלום. בשנים האחרונות נוספה במסגרת תחרות זו גם תחרות הלחנת מוסיקה למחול.

גרטרוד קראוס (1901 – 1977) התפרסמה ברחבי אירופה בזכות מופע הסולו שלה ולאחר מכן עם להקתה, בין השאר ביצירה מחרוזת "שירי גטו" בשנת 1935. בפסגת ההצלחה האמנותית עלתה לארץ ישראל, פתחה סטודיו משלה והקימה קבוצת מחול חדשה. את הכוריאוגרפיה לעבודותיה יצרה יחד עם רקדני הלהקה ובעזרת אימפרוביזציה. ב-1950 ייסדה את תיאטרון הבלט הישראלי, בשנת 1962 התמנתה כפרופסור למחול באקדמיה ע"ש רובין בירושלים וזכתה בפרס ישראל שנה לאחר מכן. עד מותה המשיכה ללמד באקדמיה ולצייר ,והיתה לתומכת של אומני המחול בישראל, בעיקר הצעירים שבהם. גרטרוד קראוס הורישה את כל רכושה לאקדמיה למוסיקה ולמחול במטרה לפתח את בית הספר למחול.

 

תחרות דינה תורגמן למוסיקה קאמרית

מיועדת לכל הקבוצות הקאמריות שלומדות באקדמיה (שלושה נגנים ומעלה והרכבי שני פסנתרנים/ 4 ידיים). 

 התחרות לזכרם של דינה ומרדכי תורגמן. דינה תורגמן, שהלכה לעולמה בשנת 2015, הייתה אחת מחשובות המורים לפסנתר בישראל. היא העמידה דורות רבים של תלמידים הנמנים עם טובי המוסיקאים בארץ. משפחת תורגמן תרמה את הסכום שממנו יחולקו הפרסים לזוכים בתחרות ואף תרמה לאקדמיה סכום נוסף להזמנת שופטים חיצוניים לתחרות.

 

תחרות שנתית לנגני כלי נשיפה וכלי נקישה

התחרות פתוחה לכל נגני כלי הנשיפה והנקישה באקדמיה, ומתקיימת על פי רוב בשלב אחד. על הנגנים להכין שתי יצירות שלמות מתקופות שונות לבחירתם.

 

תחרות השיר האמנותי ע"ש עדה ברודסקי

התחרות בביצוע השיר האומנותי מתקיימת לזכרה של עדה ברודסקי, אשת מוסיקה ואשת ספרות, שהייתה שנים רבות עורכת בכירה ב"קול המוסיקה". ילידת גרמניה (1924), שנמלטה לפני מלחמת העולם השנייה יחד עם אחיה לארץ ישראל. למדה בכפר הנוער בן שמן, ומאוחר יותר בקונסרבטוריון הירושלמי החדש ובאקדמיה למוסיקה. בין השאר תרגמה לעברית את שיריהם של גדולי המשוררים וטקסטים רבים של שירים אומנותיים. תרגומיה אלו יצאו לאור בשלושה ספרים.

התחרות בשני שלבים, פתוחה לתלמידי השנה השלישית והרביעית לתואר הראשון ולתלמידי התואר השני. המלווים בפסנתר יהיו המדריכים-מלווים האישיים של כל תלמיד.

 

תחרות ההרכבים של המחלקה למוסיקה מזרחית

תחרות בת שני שלבים המעודדת יצירה של הרכבים מוסיקליים מקרב הסטודנטים של המחלקה. על ההרכב להציג רמת נגינת אנסמבל גבוהה, אחידות סגנונית לצד ביטוי אישי, יכולת עיבוד, דינמיקה, אסתטיקה מוסיקלית גבוהה ובקיאות במסורת.
התחרות מאחדת את הסטודנטים להרכבים, מביאה אותם לשיתוף פעולה ולפיתוח העצמאות ועבודת הצוות, ויש לה תפקיד חשוב בהכשרה הכוללת של התלמידים.
הפרסים בתחרות בתשפ"ב הם מתרומתם של משפחות ושאחי ובליליוס מירושלים.

 

התחרות לנגינת / שירת סולו עם התזמורת הסימפונית של האקדמיה ע"ש שרון תבור-פינץ ז"ל

התחרות ע"ש שרון תבור-פינץ ז"ל מתקיימת מדי שנה בפקולטה לאמנויות הביצוע ומשתתפים בה סטודנטים מן החוג לכלי מקלדת, המחלקה לכלי מיתר, המחלקה לכלי נשיפה ונקישה, והמחלקה הווקאלית הקלאסית. הזוכים במקום הראשון בתחרות הקונצ'רטו משתתפים בקונצרט אשר יתקיים בשנת הלימודים הבאה. במעמד הקונצרט מתקיים הטקס להענקת הפרסים.

שרון תבור-פינץ היתה אשת יחסי הציבור והפרסום של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, והוריה הם תורמי הפרסים.

 

תחרות הקומפוזיציה על שם מרק קופיטמן

מטרת התחרות היא להנציח את זכרו של מי שהיה מבכירי המלחינים בישראל ומי שתרם רבות להרחבתה ופיתוחה של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים בכלל ולבנייתו ופיתוחו של החוג לתורת המוסיקה, קומפוזיציה וניצוח בפרט.

מרק קופיטמן נולד ב- 1929 בברה"מ לשעבר, בוגר בית הספר לרפואה של טשרנוביץ' ובעל תאר שני במוסיקה של האקדמיה למוסיקה בלבוב ודוקטוראט של הקונסרבטוריון הלאומי ע"ש צ'ייקובסקי במוסקבה.

לימד באקדמיות למוסיקה של מוסקבה, אלמה-אטה וקישינב. לאחר עלייתו ארצה בשנת 1972, כיהן פרופ' קופיטמן כמורה לקומפוזיציה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים וכן כמרצה אורח קבוע באוניברסיטה העברית. שימש במשך שנים רבות כראש החוג לתורת המוסיקה, ניצוח וקומפוזיציה וכדיקאן הפקולטה לקומפוזיציה, ניצוח וחינוך מוסיקלי. הרצה בסמינרים ובכיתות-אמן בכל רחבי אירופה וארה"ב. גידל דורות של תלמידים המכהנים כמלחינים במשרות חשובות בארץ ובעולם.

מרק קופיטמן זכה בפרס קוסביצקי ובפרס אקו"ם על מפעל חייו כיוצר.