הבוקר נפטרה בלונדון אליס זומר, שחגגה לא מכבר את יום הולדתה ה-110. זומר חוותה את מרבית האירועים המשמעותיים של המאה ה-20: מלחמת העולם הראשונה, האינפלציה הגדולה, מלחמת העולם השנייה, השואה, השחרור מהנאצים, הקומוניזם, ההגירה מאירופה לישראל ואח"כ שוב לאירופה. אליס זומר הייתה אמנית גדולה, שהמוסיקה עיצבה את חייה, עזרה לה לשרוד את השואה ולשמור על אופטימיות ושמחת חיים עלאף האובדן של בעלה, בנה היחיד ומרבית משפחתה. אליס זומר נולדה בפראג, התחנכהבגרמניה, חייתה ועבדה בישראל כמורה לפסנתר באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים במשך 37 שנים. אליס זומר גידלה דורות של פסנתרנים, והיא נחשבה למורה דגולה ונערצת עד יום מותה.
אסתר מרום, תלמידתה לשעבר ובוגרת האקדמיה כתבה על עליזה:
עליזה (אליס) הרץ-זומר נולדה בפראג בנובמבר 1903, והייתה אחת מחמישה ילדים בבית יהודי, תרבותי מאוד, דובר גרמנית. אמה הייתה פסנתרנית, חברת ילדות של מהלר. פרנץ קפקא ומקס ברוד היו בני בית אצלם. היא התחילה לנגן פסנתר בגיל 5. בגיל 32 פגשה את בעלה הכנר ליאופולד זומר (ששינה מאוחר יותר את עיסוקו). היא הופיעה בפראג ברסיטלים וכסולנית עם תזמורות, וניבאו לה עתיד מזהיר כפסנתרנית.
בשנת 1937 נולד בנה סטפן והחיים נראו וורודים מתמיד, אלא שב- 1939 נכנס היטלר לפראג, וב- 1943 נלקחו עליזה, בעלה ובנם למחנה טרייזן (יותר מאוחר היא ובנה הופרדו מבעלה שנילקח לאושוויץ וניספה שם, כמו בני משפחה נוספים). בזכות כישוריה המוזיקליים הורו לה להופיע בנגינה באופן קבוע במחנה הריכוז, וכן לבנהּ, שהופיע בשירה באופרה לילדים ואחר כך הפך ל"הופך דפים", וזה מה שהחזיק אותה אופטימית וחזקה. עם השחרור בשנת 1945 הצליחה עליזה להשתקם בפראג והמשיכה להופיע בקונצרטים, אך המצב הפוליטי הפך לקשה מאד והיא החליטה להצטרף ביחד עם בנה אל כמה מקרוביה בישראל שגילו להפתעתם שהיא בין החיים.
עליזה הרץ זומר החלה ללמד באקדמיה למוסיקה בירושלים. בנה, סטפן, שינה את שמו לרפאל (זומר) ולימים הפך בעקבות נישואיו עבר רפאל ללונדון, וכך בסביבות 1985 החליטה עליזה לעבור לגור בלונדון כדי להיות בקרבתו ובקרבת שני נכדיה.
עליזה הרץ-זומר מורה לחיים - כתבה ששודרה בערוץ 10:
לצפייה בכתבה נוספת אודות אליס הרץ (Alice Dancing Under the Gallows)