ההיסטוריה של הפקולטה למחול

ההיסטוריה של הפקולטה למחול

ראשי ביה"ס למחול , דיקני הפקולטה , ראשי חוגים:

פרופ' חסיה לוי -אגרון ז"ל   ייסוד הקונסרבטוריון וניהולו            1951 - 1960
  מייסדת וראש ביה"ס למחול 1960 - 1987
ד"ר ציונה פלד                    מרכזת פדגוגית                                     1986 - 1987
פרופ' רנה גלוק                  ראש החוג למחול     1982 - 1985
    ראש החוג למחול וראש ביה"ס למחול    1987 1991 -
  דיקאן הפקולטה  למחול  וראש ביה"ס למחול                             1991 1997 -
פרופ' עמוס חץ                   ראש החוג לתנועה                                  1982 - 1985
    1989 - 2001   
 
בתיה כהן  עוזרת לדיקאן 1991 - 1992  
 
  ממלאת מקום ראש החוג למחול            1992-1993
  ראש החוג למחול                                   1993 - 1997
  דיקאן הפקולטה למחול 1992- 1997
 
אמיר קולבן                        ראש החוג למחול                                    1997 - 2000
פול בלום                               ראש החוג למחול                                 2000 - 2005
עין-יה כהן                            ראש החוג לתנועה                                2001 - 2006
מלני ברסון                           ראש החוג למחול                                  2005 - 2010
  מנהלת אמנותית של אנסמבל המחול 2014 -
יאיר ורדי                            ראש ביה"ס למחול                             2004 - 2012
נירה טריפון                         ראש החוג למחול                                 2010  - 2013
ענת שמגר                           ראש החוג לתנועה                              2010 -
מאטה מוראי
 
ראש החוג למחול 2014 -
פרופ' נטע פולברמכר
 
דיקאן הפקולטה למחול 2013 -
 

גרטרוד קראוס - 1901 וינה  - 1977 תל - אביב
 
"בסערת הרגשות היא  משליכה את נשמתה המיוסרת והסוערת בדמות מחולותיה  אל הבימה. מלאת שאיפות לוהטות היא פותחת לרווחה את שערי  כשרונותיה, אמנותה מצליפה , פוצעת, התגלמות נפש סובלת, רחוקה ובכל זאת כה מוכרת. ברור ונחרץ הוא כח האומנות שלה ..."
 
גרטרוד קראוס החלה את לימודיה באקדמיה הממלכתית וינה ב- 1922 במחלקה למחול מודרני. התפרסמה ברחבי אירופה בזכות מופע  הסולו שלה ולאחר מכן עם להקתה בין השאר ביצירה מחרוזת "שירי גטו" ב- 1935 . בפסגת ההצלחה האומנותית עלתה לארץ ישרא . עד אז הספיקה לעבוד עם רודולף פון לאבאן  וכן יצרה כוריאוגרפיות להפקות בתיאטרון הוינאי. חרף הקשיים הרבים בארץ פתחה גרטרוד קראוס סטודיו משלה וכן הקימה קבוצות מחול חדשה.
 
בתחילת שנת ה- 40 עבדה בשיתוף התזמורת הארצישראלית ביצירה "מחול ונגינה".  ב-1941 נוסדה האופרה העממית ולהקתה של קראוס היתה ללהקת הקבועה של האופרה. גרטרוד קראוס הקנתה  לתלמידותיה תפיסה אומנותית שבאותה תקופה לא יכלהלהיות מובנת כלל. היא לא עסקה אך ורק בריקוד אלא גם בציור ושאר האומנויות, מספרים כי אומנים רבים ביקשו לשמוע את דעתה על ציור, פסל, לחן חדש או הצגה. את הכוריאוגרפיות לעבודותיה, יצרה קראוס יחד עם רקדני הלהקה בעזרת אימפרוביזציה.
 
                                  
                                                           

ב-1946 חזרה  להופיע בתוכנית סולו, הבולטת בעבודותיה היא "שולמית". לאחר שהייה בארה"ב חזרה לארץ  ומסדה את "תיאטרון הבלט הישראלי"
ב-1950, שסימל את המעבר לסגנון חדש המודרני אמריקני.  ב-1962 התמנתה כפרופסור למחול באקדמיה ע"ש רובין  בירושלים , וזכתה בפרס ישראל כשנה לאחר מכן. עד מותה המשיכה ללמד באקדמיה ולצייר והיתה לתומכת של אומני המחול בישראל, בעיקר הצעירים שבהם.
 
גרטרוד קראוס הורישה את כל רכושה לאקדמיה למוסיקה  ולמחול במטרה לפתח את בית-הספר למחול. על הקמת הקרן  ע"ש  גרטרוד קראוס  וגרטל מילר לבית קראוס אחראית הפרופ' חסיה לוי -אגרון, אשר מנהלת אותה . פרופ' חסיה לוי -אגרון  ייסדה את התחרות ומקרן זו מוענקים הפרסים כל שנה.
 
 
מקורות: "לרקוד עם החלום" רות אשל 1991
קובץ מאמרים "מחול בישראל" רבעון לענייני מחול
 

פרופ' חסיה לוי אגרון ז"ל
 
רקדנית,כוריאוגרפית ומורה, מייסדת הפקולטה למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
 
למדה מחול ותנועה אצל שושנה אורנשטיין, אלזה דובלון וגרטרוד קראוס. התמחתה בניו יורק אצל מרתה גראהם והניה הולם, פרל פרימוס לואיס הורסט ואחרים. למדה ולימדה באוניברסיטת מנילה בפיליפינים. יסדה בקונסרבטוריון הירושלמי את בית הספר הראשון למחול.
 
הקימה את הפקולטה למחול באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. וזכתה הכרה אקדמאית. בעלת תואר פרופסור. ישבה בראשות המדור למחול במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. הייתה חברת הועד המנהל של תיאטרון "עינבל". חברה בועדות לחינוך ולאמנויות של משרד החינוך, בקרן תרבות אמריקה ישראל ובקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. כלת פרס יקירת המחול מטעם משרד החינוך והתרבות ,פרס יקירת ירושלים ,פרס הנוער הבינלאומי וכלת פרס ישראל בשנת החמישים למדינה.
 
חסיה, אלמנתו של דני אגרון ז"ל (איש ההגנה וממקימי התעשייה האווירית וחרט עץ נודע) אם לעורך הדין עמוס אגרון וסבתא לשלושה נכדים. כבר בשנות הארבעים הרבתה חסיה להופיע בערבי סולו ששובצו בערבי תרבות ורסיטלים. עם פרוץ מלחמת השחרור שבה חסיה ארצה מתקופת הלימודים להופיע בפני חיילי צהל, ואף נשלחה מטעם הג'וינט להופעות במחנות הפליטים באירופה.                     

החל משנות החמישים השקיעה חסיה את כל מרצה לקידום מעמדו של המחול האמנותי בישראל, והביאה לשילובו בחינוך הכללי והאקדמי בארץ, לרבות הקמתה של המחלקה למחול באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ,שאותה ניהלה במשך שנים רבות.
 
בצד המאמצים הארוגניים שהשקיעה בכל מפעליה, היא שקדה כל העת על פיתוחם של תוכניות לימודים ותכנים חדשים ועכשוויים, ובכך הצליחה לבסס את המחול כתחום עצמאי במערכת החינוך הכללית.
 
גולת הכותרת של הישגיה ופרי עמלה הייתה קבלת הכרה אקדמאית מטעם המועצה להשכלה גבוהה למחלקה למחול שהוא ייסדה באקדמיה למוסיקה בירושלים. הישג זה הפך את המחלקה למחול למוסד האקדמי הראשון המעניק תארים במחול ומכשיר מורים עם תואר אקדמי להוראת המחול בכל מסגרות החינוך.
 
במשך שנות עבודתה הקימה חסיה מסגרות מחול רבות שהיו מסגרות התנסות לסטודנטים ולאמנים צעירים.
פועלה הנמרץ בשירות המחול , לצד אישיותה ועשייתה הרבה והמגוונת בגופים אמנותיים ובועדות ציבוריות, העלו תרומה חשובה לקידום המחול האמנותי בישראל ולעיצובו.
              

פרופ' רינה גלוק - רקדנית,כוריאוגרפית,מורה ומנהלת

רינה גלוק  בוגרת  "ג'וליארד" ותלמידתה של מרתה גראהם.  עלתה מארצות הברית בשנת 1954. הקימה סטודיו ולהקת מחול. היתה בין המייסדות של "בימת מחול", להקה שלראשונה בישראל איפשרה לאחד כוריאוגפים  ורקדנים להופעות משותפות. בין השנים 1964 - 1980  היתה בין מייסדי להקת המחול "בת שבע". היתה רקדנית סולנית, מורה, כוריאוגרפית ובשנותיה האחרונות כיהנה כמנהלת חזרות וכמנהלת אומנותית.
 
במהלך שנות פעילותה היתה שותפה בהובלת הלהקה ושותפה להצלחתה המקצועית ברחבי העולם, בקרב הקהל, המבקרים ובקרב כוריאוגרפים ידועי שם.
ב1958 הוזמנה ע"י פרופ' חסיה לוי אגרון ללמד את טכניקת מרתה גראהם במחלקה למחול באקדמיה בירושלים. לאורך השנים  המשיכה ללמד לסירוגין  באקדמיה. בשנת 1980, עם פרישתה של רינה מלהקת  המחול "בת שבע", היא הוזמנה להצטרף לסגל ההוראה באקדמיה. כיהנה כראש החוג הראשון למחול וכראש בית הספר למחול. היתה שותפה פעילה בוועדה שהוקמה  ע"י פרופ מרק קופיטמן -  דיקן האקדמיה, לצורך בניית מבנה  אירגוני חדש של האקדמיה וכתוצאה מהחלטות אלו הוקמה לראשונה הפקולטה למחול.

בשנת 1991 ניבחרה לכהן כדיקאנית הראשונה של הפקולטה למחול וכיהנה לאורך שתי קדנציות, בנוסף לשלוש קדנציות קודמות, בהן שירתה כראש החוג למחול. בשנת 1995 הוענק לרינה גלוק התואר פרופסור למחול. בשנת 1957 הוזמנה ע"י שרה לוי תנאי ללמד בתיאטרון מחול "ענבל".
בין השנים 1980 - 1982 כיהנה כיועצת אומנותית ללהקה, לצידה של הגב' שרה לוי תנאי. למעלה מעשור היתה מורה בסגל ההוראה של בית הספר למחול "תלמה ילין". במהלך השנים הוזמנה ללמד כמורה אורחת, ככוריאוגרפית וכיועצת אומנותית במוסדות אקדמיים שונים בעולם (ארה"ב , סין, הולנד,לטביה ).
לאורך כל השנים  מכהנת פרופ' רינה גלוק  כחברה בוועדות מקצועיות ואומנותיות וכחברה בצוות השופטים בקרן  ירושלים, בקרן רבינוביץ ובסל תרבות של משרד המדע התרבות והספורט.

 

ב-2006 יצא לאור (בעברית ובאנגלית) ספרה "להקת מחול בת שבע  1964-1980 סיפור אישי". בשנת 2003 נירשם  שמה בספר הזהב של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. מתוך הדברים של  ראש האקדמיה פרופ' אבנר בירון  "במסירותה, כישרונה וכישוריה תרמה פרופ' גלוק רבות לתלמידיה, לסגל המורים ולפיתוח וקידום הפקולטה למחול". החל משנת 2008 פרופ' גלוק עסוקה בתיעוד מוסרט של חלוצי המחול בישראל החל משנות ה-50 ואילך. בשנת 2007 הוענק לה פרס שר המדע התרבות והספורט למפעל חיים .

שתף: