ראשי ביה"ס למחול , דיקני הפקולטה , ראשי חוגים:
| פרופ' חסיה לוי -אגרון ז"ל | ייסוד הקונסרבטוריון וניהולו | 1951 - 1960 |
| מייסדת וראש ביה"ס למחול | 1960 - 1987 | |
| ד"ר ציונה פלד | מרכזת פדגוגית | 1986- 1987 |
| פרופ' רנה גלוק | ראש החוג למחול וראש ביה"ס למחול | 1982 - 1985 |
| 1987 - 1989 | ||
| דיקאן הפקולטה למחול | 1989 - 1997 | |
| פרופ' עמוס חץ | ראש החוג לתנועה | 1982 - 1985 |
| 1989 -2001 | ||
| בתיה כהן | עוזרת לדיקאן | 1989 - 1991 |
| ממלאת מקום ראש החוג למחול | 1991- 1992 | |
| ראש החוג למחול | 1992- 1997 | |
| דיקאן הפקולטה למחול |
1992- 1997 |
|
| אמיר קולבן | ראש החוג למחול | 1997 - 2000 |
| פול בלום | ראש החוג למחול | 2000 - 2005 |
| עין-יה כהן | ראש החוג לתנועה | 2001 - 2006 |
| מלני ברסון | ראש החוג למחול | 2005 -2010 |
| נירה טריפון | ראש החוג למחול | 2010 - |
| ענת שמגר | ראש החוג לתנועה | 2010 - |
| יאיר ורדי | ראש ביה"ס למחול | 2004 - |
גרטרוד קראוס - 1901 וינה - 1977 תל - אביב
"בסערת הרגשות היא משליכה את נשמתה המיוסרת והסוערת בדמות מחולותיה אל הבימה. מלאת שאיפות לוהטות היא פותחת לרווחה את שערי כשרונותיה, אמנותה מצליפה , פוצעת, התגלמות נפש סובלת, רחוקה ובכל זאת כה מוכרת. ברור ונחרץ הוא כח האומנות שלה ..."
גרטרוד קראוס החלה את לימודיה באקדמיה הממלכתית וינה ב- 1922 במחלקה למחול מודרני. התפרסמה ברחבי אירופה בזכות מופע הסולו שלה ולאחר מכן עם להקתה בין השאר ביצירה מחרוזת "שירי גטו" ב- 1935 . בפסגת ההצלחה האומנותית עלתה לארץ ישרא . עד אז הספיקה לעבוד עם רודולף פון לאבאן וכן יצרה כוריאוגרפיות להפקות בתיאטרון הוינאי. חרף הקשיים הרבים בארץ פתחה גרטרוד קראוס סטודיו משלה וכן הקימה קבוצות מחול חדשה.
בתחילת שנת ה- 40 עבדה בשיתוף התזמורת הארצישראלית ביצירה "מחול ונגינה". ב-1941 נוסדה האופרה העממית ולהקתה של קראוס היתה ללהקת הקבועה של האופרה. גרטרוד קראוס הקנתה לתלמידותיה תפיסה אומנותית שבאותה תקופה לא יכלהלהיות מובנת כלל. היא לא עסקה אך ורק בריקוד אלא גם בציור ושאר האומנויות, מספרים כי אומנים רבים ביקשו לשמוע את דעתה על ציור, פסל, לחן חדש או הצגה. את הכוריאוגרפיות לעבודותיה, יצרה קראוס יחד עם רקדני הלהקה בעזרת אימפרוביזציה.
ב-1946 חזרה להופיע בתוכנית סולו, הבולטת בעבודותיה היא "שולמית". לאחר שהייה בארה"ב חזרה לארץ ומסדה את "תיאטרון הבלט הישראלי"
ב-1950, שסימל את המעבר לסגנון חדש המודרני אמריקני. ב-1962 התמנתה כפרופסור למחול באקדמיה ע"ש רובין בירושלים , וזכתה בפרס ישראל כשנה לאחר מכן. עד מותה המשיכה ללמד באקדמיה ולצייר והיתה לתומכת של אומני המחול בישראל, בעיקר הצעירים שבהם.
גרטרוד קראוס הורישה את כל רכושה לאקדמיה למוסיקה ולמחול במטרה לפתח את בית-הספר למחול. על הקמת הקרן ע"ש גרטרוד קראוס וגרטל מילר לבית קראוס אחראית הפרופ' חסיה לוי -אגרון, אשר מנהלת אותה . פרופ' חסיה לוי -אגרון ייסדה את התחרות ומקרן זו מוענקים הפרסים כל שנה.
מקורות: "לרקוד עם החלום" רות אשל 1991
קובץ מאמרים "מחול בישראל" רבעון לענייני מחול
פרופ' חסיה לוי אגרון ז"ל
רקדנית,כוריאוגרפית ומורה, מייסדת הפקולטה למחול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.
למדה מחול ותנועה אצל שושנה אורנשטיין, אלזה דובלון וגרטרוד קראוס. התמחתה בניו יורק אצל מרתה גראהם והניה הולם, פרל פרימוס לואיס הורסט ואחרים. למדה ולימדה באוניברסיטת מנילה בפיליפינים. יסדה בקונסרבטוריון הירושלמי את בית הספר הראשון למחול.
הקימה את הפקולטה למחול באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים. וזכתה הכרה אקדמאית. בעלת תואר פרופסור. ישבה בראשות המדור למחול במועצה הציבורית לתרבות ולאמנות. הייתה חברת הועד המנהל של תיאטרון "עינבל". חברה בועדות לחינוך ולאמנויות של משרד החינוך, בקרן תרבות אמריקה ישראל ובקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. כלת פרס יקירת המחול מטעם משרד החינוך והתרבות ,פרס יקירת ירושלים ,פרס הנוער הבינלאומי וכלת פרס ישראל בשנת החמישים למדינה.
חסיה, אלמנתו של דני אגרון ז"ל (איש ההגנה וממקימי התעשייה האווירית וחרט עץ נודע) אם לעורך הדין עמוס אגרון וסבתא לשלושה נכדים. כבר בשנות הארבעים הרבתה חסיה להופיע בערבי סולו ששובצו בערבי תרבות ורסיטלים. עם פרוץ מלחמת השחרור שבה חסיה ארצה מתקופת הלימודים להופיע בפני חיילי צהל, ואף נשלחה מטעם הג'וינט להופעות במחנות הפליטים באירופה.
החל משנות החמישים השקיעה חסיה את כל מרצה לקידום מעמדו של המחול האמנותי בישראל, והביאה לשילובו בחינוך הכללי והאקדמי בארץ, לרבות הקמתה של המחלקה למחול באקדמיה למוסיקה ע"ש רובין בירושלים ,שאותה ניהלה במשך שנים רבות.
בצד המאמצים הארוגניים
שהשקיעה בכל מפעליה, היא שקדה כל העת על פיתוחם של תוכניות לימודים ותכנים חדשים ועכשוויים, ובכך הצליחה לבסס את המחול כתחום עצמאי במערכת החינוך הכללית.גולת הכותרת של הישגיה ופרי עמלה הייתה קבלת הכרה אקדמאית מטעם המועצה להשכלה גבוהה למחלקה למחול שהוא ייסדה באקדמיה למוסיקה בירושלים. הישג זה הפך את המחלקה למחול למוסד האקדמי הראשון המעניק תארים במחול ומכשיר מורים עם תואר אקדמי להוראת המחול בכל מסגרות החינוך.
במשך שנות עבודתה הקימה חסיה מסגרות מחול רבות שהיו מסגרות התנסות לסטודנטים ולאמנים צעירים.
פועלה הנמרץ בשירות המחול , לצד אישיותה ועשייתה הרבה והמגוונת בגופים אמנותיים ובועדות ציבוריות, העלו תרומה חשובה לקידום המחול האמנותי בישראל ולעיצובו.
